חשבתי על זה הרבה

שירה עומדת על גג העולם : חייה לא יכולים להיות טובים יותר . היא גרה בעיירה
קטנה בבלגיה ועובדת על הדוקטורט שלה במתמטיקה . אבל כמו שקורה בחיים
לעתים קרובות , האושר מופר בן רגע . שיחת טלפון מהארץ מנפצת את התמונה
השלווה . אמה של שירה מודיעה לה שאביה ואחיה נפצעו בפיגוע חבלני .

מאותו רגע , כמעט כמו נגזר עליהם לשמש גרסה מודרנית לסיפור איוב , הצרות
נוחתות על בני משפחתה בזו אחר זו , ושירה נדרשת לבחור בין המשך הקריירה
לבין התכנסות ואיחוי השברים המשפחתיים . לפעמים דווקא בשעת מצוקה
ומשבר ניתנת לאדם הזדמנות להעריך מחדש את חייו , את רצונותיו ואת המשך
דרכו . שירה , שמעולם לא הצטיינה בקבלת החלטות , לומדת להתמודד עם יכולת
הבחירה שניתנה לה . היא מגלה כי הרסיסים שפעם היו חייה , אינם אלא עורה
הישן, שממנו היא לומדת להיפרד כדי לפנות מקום לחדש , חזק ממנו . דווקא
בעזרת אחיה איתי , שנשאר פגוע ראש , מפתחת שירה את היכולת יוצאת
הדופן לראות את המציאות , המרה לעתים , דרך פריזמה של השלמה , התגברות ,
ואפילו של שמחת חיים .

חשבתי על זה הרבה , ספרה השני של טלי וישנה , מתבונן בכישרון רב
בהתמודדות עם אובדן , מחלה ושברון לב , אולם ייחודו דווקא במורכבותו ובהיפוך
הסדרים שבו : השבר עשוי להיות ראשיתו של איחוי , הפרידה לעתים היא
האפשרות היחידה למפגש , הפגיעוּת היא הזדמנות להיווכח בכוח . באופטימיות ,
בשנינות ובסגנון מהודק וקולח , שולחת וישנה את גיבוריה למסע חוצה יבשות
בין תלישות לשייכות , בין נאמנות לבגידה , ובין מחלה להחלמה .

מאת : טלי וישנה
שנה : 2010
הוצאה : משכל – ידיעות אחרונות וספרי חמד
סדרה :
עמודים : 245

מחיר : 49.99 (כולל משלוח)