יהודים סתם

הרומאן ‘יהודים סתם’ , שהופיע בווארשה ב-1936 (ומתרחש בסביבות 1900) , הוא מן
היצירות הגדולות השכוחות של המודרניזם היהודי . זהו ספר שמקומו ליד ‘סיפור
פשוט’ של עגנון , או (ברגישות הסגנונית) לצד ‘חיי נישואים’ של פוגל .

בנטוראליזם לירי אפל , ובסגנון בעל תנופה דימויית-מטאפורית בלתי-נשכחת ,
עוקב הספר המרתק הזה אחר התבגרותו האירוטית-סקסואלית של נער יהודי , מגיל
11 עד 13 , בעולם שאין בו מקום לאהבה .

אם נדמיין כתיבה שיש בה משהו מיכולת ההסתכלות העניינית-אמפתית-קודרת
של קנז , ומשהו מן הציוריות המדהימה של פוגל , ומשהו מזולא שכמו-הועבר אל
מציאות של שולי כרך פולני-יהודי , ונוסיף לזה גם לא מעט הומור – נקבל בקירוב את
העולם של ‘יהודים סתם’ .

‘יהודים סתם’ (במובן “אנשים של יום-יום”) הוא רומאן-עיצוב , או רומאן-חניכה .
מה שנראה כאוסף אירועים ביוגראפיים המחוברים זה לזה ברפיון , הוא למעשה
סיפור על תהליך התוודעות נפשי ‘ , עקיף ועיקבי , אצל הנער ה”נאיבי” החווה את
הסיפור ומספר אותו : המשולב עם הבנתו כ’אני חווה’ מובא הסיפור . לכאורה הנער
אינו אלא מסתכל , ומופעל , אבל בחירת האירועים הנמסרים מוליכה כולה למוקד אחד
– חקירתו הסמויה של הנער בנושא המיניות , הזוגיות , ה”קרב” הסקסואלי הגלוי או הנסתר . ו
התהליך הנפשי המובלע – התוודעות אל הוויה אנושית ברוטאלית , מלאה כאב , ניצול ,
שקר , תלות משפילה ואסון – עובר כאן “אובייקטיפיקאציה” באמצעות בחירת
החומרים .

כך גם המחלות , המיתות , התצפיות בטבע – ולא רק יחסי אב-אם , או “היאנסויותיו”
של הילד בידי המשרתת הפולניה ובידי דיירת-המישנה , או האחות המפילה את
תינוקה שמחוץ-לנישואין בשלג – כולם נקשרים באותו עניין ; כי החוויה האירוטית
כאן היא גם אימה , ומחלה , ומוות , וסופה פיכחון עצוב ואובדן החירות .

פרלה , ש”התאמן” בתיאורים אירוטיים ברומאני-עיתון שפירסם בהמשכים ,
בעילום שם – רומאנים-רומאנטיים סנסציוניים , עם גברים מפתים , הריונות מחוץ-
לנישואים , התאבדויות וכו’ , מה שיכול היה להיחשב על גבול הפרונוגרפי במושגי
אותם ימים – “משקם” כאן את המצבים של הרומאן הלא-קאנוני ומעלה אותם
למדריגה אומנותית גבוהה .

שמו של פרלה אינו מוכר לקורא העברי , הניזון משבלונות מחשבתיות על ספרות
יידיש , פרי היכרות שטחית עם הקלסיקונים שלה . אצל קורא זה עשוי המפגש
המפתיע עם הרומאן המצוין של פרלה לערער את הסטיגמות של ספרות יידיש , ו

“דומה שמותר לקבוע” – כותב דן מירון ב”אחרית-הדבר” שלו , על פתיחת
‘יהודים סתם’ – “שפרק כזה , המשתווה ברמתו לפרקי הפתיחה של מיטב רומאני-
העיצוב שבספרות אירופה , הוא נדיר למדי בספרות היהודית בכל לשונותיה , ומי
שיבקש למצוא לו מקבילים בספרות זו יצטרך ללכת לשיאיה הבולטים ביותר , כגון
‘סיפור פשוט’ של עגנון” . ומנחם פרי , ב”פתיח” ל’סימן קריאה’ (מאי , 1979) כותב :
“בפרוזה (וכוונתי לסופרים שאיש בארץ לא שמע עליהם , כמו פרלה , או ראבון) ,
עולה המודרניזם ביידיש בכמה וכמה מונים על העברי המקביל לו (באותן שנים)” .

מאת : יהושע פרלה
שנה : 1992
הוצאה : הספריה החדשה – הוצאת הקיבוץ המאוחד
סדרה :
עמודים : 317

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)