מעשה האמנות בין משמעות להתענגות

הגותו של רולאן בארת חיזקה לכאורה את תמת ה”אמנות לשם אמנות” ,
המקובלת בשיח האמנותי , לכדי תחושה שביחס לביטוי האמנותי – הכול אפשרי .
בספר זה מבקש המחבר להראות שלא “הכול אפשרי” ביחס למעשה האמנות
האיכותי , בנקודת זמן נתונה . כלומר שהיצירה האמנותית מתאפשרת תוך כדי
פעולה במרחב שבו ישנו תהליך מדוד בהרכבת המסמן – תהליך אשר נע בין
מסמנים מוכרים תרבותית (ולכן ברורים) לבין מסמנים אישיים  , אידיאולקטים
(ולכן לא-ברורים) . תזת הספר נבחנת מבעד למערך מושגים בארתיאנים אשר נע
בין הגותו המוקדמת של בארת , הסוטרוקטורליסטית , להגותו המאוחרת ,
הפוסט-סטרוקטורליסטית

הנחת היסוד של חובב רשלבך ביחס לאמנות היא שהיצירה האיכותית – זו
המעוררת למחשבה חוזרת ונשנית – ממוקמת באזור גבולי , על ציר משוער ,
שבקצהו האחד הסימן הברור ובקצהו האחר הסימן הסתום , חסר המשמעות .
הנחה זו מובילה לטענה שהיצירה האמונותית ממוקמת במקום שאינו מאפשר
(תרבותית) אנרכיה גורפת מבחינת המשמעות , אינו מאפשר חוסר משמעות
מוחלט . מכאן שעל היצירה האיכותית להתאפיין בנטייה לאחדות , כלומר להיות
מדודה במשמעויותיה

פרובלמטיקת הספר נעה בין שתי עמדות שמתייחסות לציר ההבנה כציר ישר ,
חד-ממדי , אשר בנוי על יחס בינארי . על פי העמדה האחת , בנקודה מסויימת במרכז
ציר ההבנה מתרחש השינוי האמנותי . שם נוצר האובייקט הסינגולרי החדש . על
פי העמדה האחרת , השינוי מתרחש בקצה ציר ההבנה , בקצה הלא-ברור שבו
נגמרת ההבנה המקובלת . רשלבך מבקש לברר את הסתירה בין שתי העמדות דרך
מחשבת בארת ומציע להבין את השינוי ככזה המתרחש בשני המקומות

החוקר והיוצר חובב רשלבך מלמד אמנות , עיצוב ופילוסופיה תוך כדי שילוב בין פרקטיקות לתיאוריות . ניסיונו והשכלתו – כבוגר תואר ראשון בבצלאל , תואר שני
באוניברסיטת תל אביב והמשך לימודיו בחוג לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן –
מאפשרים לו לחבר בין יצירתיות , הגות וסוגיות בתקשורת חזותית לשם חשיפת מעשה
האמנות מבעד לסינתזה היצירתית שבין הפעולה הרגשית למושכלת

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)