אואזיס

המספר-הגיבור של אואזיס קיבל על עצמו להכין תקנון : כללים ברורים ומנוסחים היטב
שינווטו את חייה של חברה קטנה בלב מדבר . מן הכישלון הצפוי של המשימה ומן
השאלות החדשות והפרצות שמולידה כל תשובה מפציע לבסוף דווקא מצב אנושי חדש ,
מתוח-מפוייס . כי המלחמה על התקנון היא גם מאבקו של המספר לאחוז בממשות
החמקמקה של חייו .

אין זה ספר של טריפת צרור שאלות מופשטות גרידא , כמין חפיסת קלפים . וגם שאלת
היחס בין שטף החיים לבין קוד מנחה היא גרעינה של פקעת משמעויות מרתקת .
המיגרש התמאטי של הספר משתרע בין דגמים לבין מציאות : בין מערכות “סימנים” לבין
עולם , בין סדר לבין כאוס , בין העקרוני לבין הנסיבתי , בין התקדים לבין המאורע , בין
התבנית הצרופה , הגיאומטרית , לבין התקרית . החוזר-שיגרתי מול החד-פעמי , השווה
שבתוך השונה , המסורת , ההפשטה מול הטבע , השלם מול פירורי-הפרטים , הקלסטרון
והפנים , התוואי והמסע , הפאטה-מורגאנה , הידיעה-מראש , העמדת-פנים , העבר , הזכרון ,
מחשבות-השווא , המיון הארכיוני – כל אלה הם כוחות מארגני-מציאות בספר , אלה ורבים
אחרים , אפילו הנדסה גנטית

והחיפוש הוא אחר נקודת-ארכימדס , נקודת המשען שביחס אליה יקבע הממשי . אבל זו
מהבהבת כל רגע מצד אחר .

האם התקנון חושף את המהותי בשטף החיים עצמם ? האם הוא חוקים המבהירים את
פרצופה של החברה , ממיינים את היש ומגישים כמיקשה אחת את התמונה השלמה ? האם
כמוהו כתבנית הצרופה , המופשטת , של הבתים הקורסים , העיקרון שמעבר לחולף , הסדר
שבתוהו-ובוהו – כלומר : הממשות היציבה האחת ?

או שהוא תמרורי עצור , ניסיון לתקן את שיש – ואז , בגלל הפער ההכרחי בין רעיון ובין
ביצועו , הוא זר לשטף החיים . ואולי הוא מבצר של התגוננות מפני פחד הכאוס . הפשטה
המסלפת את הריב-והמדון שהם החיים “כמות-שהם” ?

האין דגם וסיגנון מתווים ערפול של הזהות , זיקה זיקתית של דבר לזולתו , שיגרה של
חזרה בניגוד למקורי החריג ? העותק החוזר מתמוסס אל תוך אבק קודמיו , אינו ממשות
לעצמה . ואולי החיים הם הרפתקה , והדמיון הצופה-מראש הוא גורם מעקב , “ולעזאזל
הצפוי והמוכתב” , והטעם לקיום הוא בהמראה מן השיגרה ? אך הבולמוס לחד-פעמי – האין
הוא עצמו נדוש ? –

זוהי רק טיפה מן הים . כל מצב-עניינים בספר מוכנס למעגל-הקסמים הזה : כל מצב הוא ,
בו-בזמן , קרקע של ממשות וגם משהו שתהום פעורה בינו לבין הממשות .

ככל שמתקדם הספר מתרבים בו אלמנטים של מתח עלילתי מתמשך , כנגד הבניה-הריסה
האינטלקטואלית , ומבשיל חום אנושי . המצב הטיוטתי נעשה עיקר : החיים – טנטטיביות
מתמדת . וכך גם במלאכת התקנון : התשובות נועדו לפתוח שאלות ולהביא לתשובות
חדשות וחוזר חלילה , ורק במירווחים הקצרים בין תשובה והיהפכותה לשאלה עולה
הממשות החמקמקת שהיא כל מה שיש . למילים מתווסף פירוש תוך כדי זרם החיים
הנמשך . את השור אין תופסים בקרניו . “עדיין ושוב , זה מול זה , ברי ושמא … , שאלה
ותשובה ושאלה , קסם החלום , פחד החלום , פחד בפני פשר החלומות , הקסם של פשר
החלומות” . וזה גם הקסם של הספר הזה .

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)