בדיונות

זמן לא רב לאחר מות אביו , ערב חג-המולד 1938 , עלה חורחה לואיס בורחס
במדרגות בחיפזון , ונתקל בראשו בחלון . הפצע הזדהם , בורחס קדח , וסופו
שהובהל לבית החולים ונותח בראשו . לאחר מכן חשש פן לא יוכל להמשיך
לחשוב ולכתוב , ומכיוון שפחד יותר מכל לגלות כי אינו מסוגל , כמימים ימימה ,
לכתוב ביקורת , החליט לנסות סוג חדש של כתיבה , כדי שהאכזבה לא תהיה
מוחלטת .

תוצאת ניסויו זה היא “פְּייר מֶנָאר , מחבר דון קיחוטה” – יצירה שבלעדיה ,
ובלי יצירות נוספות כ”טְלֶן אַכְּבָּר , אוֹרבּיס טֶרטְיוּס” , “ספריית בבל” , “גן השבילים
המתפצלים” , “פונס הזכרן” או “הנס הנסתר” , קשה לתאר את נוף ספרות העולם
במאה העשרים .

בפרולוג ל’בדיונות’ הסביר בורחס מדוע העדיף לכתוב , כדבריו , “הערות על
ספרים דמיוניים” : “טירוף מייגע ומדלדל הוא חיבורם של ספרים רחבי-יריעה ,
הרחבת הדיבור על פני חמש-מאות עמודים אודות רעיון של הצגתו המושלמת
בעל-פה די בדקות אחדות . דרך פעולה טובה יותר היא לדמות שספרים אלו כבר
קיימים ולהציע סיכום, פרשנות” .

כך בא לעולם ז’אנר שאפשר היה לקרוא לו “חדש” , אלמלא הונחה ביסודו
כפירה עיקשת בבלעדיותו של זמן חד-ממדי , עוקב וחד-סיטרי : סיפור קצר –
המתחזה לעיתים למאמר מלומד או פולמוסי – אשר ממחיש ומפרש בקצרה
פרדוקס פילוסופי בדבר אופן קיומו של העולם , רשמי החושים והתודעה
שבאמצעותם אנו חווים אותו , הסימנים שבאמצעותם אנו מציינים אותו , ואופן
קיומם שלהם .

יותר מכל ספר אחר של בורחס , ‘בדיונות’ (Ficciones) הוא זה שעליו נבנה
פרסומו העולמי , ושבזכותו מוזכר שמו של הסופר הארגנטיני הזה בנשימה אחת
עם שמות כקאפקא , נבוקוב או בקט . לראשונה מכונסים כאן בעברית כל סיפורי
הקובץ הזה , כפי שהופיע לראשונה בבואנוס איירס ב-1944 בהוצאת Sur , ועם
שלושת הסיפורים שנוספו לו במהדורת 1956 של הוצאת Emecé . חלק מהסיפורים
כבר נכללו באסופה ‘גן השבילים המתפצלים’ (1975) בתרגום יורם ברונובסקי .
הספר הנוכחי לא רק משלים את הקובץ ‘בדיונות’ כסידרו ובמלואו , אלא מביא
תרגום מתוקן ומעודכן , ובעצם אפשר לומר : חדש .

מאת : חורחה לואיס בורחס
שנה : 1998
הוצאה : הספריה החדשה
סדרה :
עמודים : 168

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)