האוטובוס הצהוב של גימקס

גימקס וואלדמייר , ואחיו התאום אייד , נולדו בסילברטון ,
קולורדו . שני תינוקות מקסימים שאבא ואמא וואלדמייר היו
סוחבים לכל מקום , בשביל הכבוד . לאבא וואלדמייר קראו באז ,
והוא ניהל מסעדה . לאמא קראו אמא וואלדמייר . אף אחד לא
ידע את שמה הפרטי . כנראה גם לא התאמץ לחפש .

בגיל שמונה עשרה גימקס נעלם . לקח
תיק , בגדים , מעיל חם ואוכל לשבוע
והשאיר רק פתק , שאף אחד לא הבין ,
במיוחד לא אייד . חמש עשרה שנים לאחר
מכן נעלם גם אייד . לא לקח איתו דבר , רק
מעיל גשם ואת הכסף שהרוויח בקיץ .
השאיר פתק משלו , להורים שאחר כך בכו
כל השנים על הבנים היפים שלהם שנעלמו
אחד אחרי השני , אלוהים יודע לאן . “עזבתי
את סילברטון” , כתב . “אל תדאגו . נסעתי
להחזיר את גימקס” .

בעז גאון , 24 , עיתונאי , מפרסם ספר פרוזה
ראשון . זהו רומן קצר ומפתיע , הנע על ציר
של שלוש עלילות המשתלבות זו בזו .
ספר שיריו של גאון , דור הגומי והכסף ,
ראה אור בשנת 1995 בהוצאת הקיבוץ
המאוחד .

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)