התרבעות

“סיפורו של יגאל גלאי התרבעות הוא
סיפור העלמותה של נערה מדירה משותפת
לה ולחברה . היא נעלמת פתאום
והוא מבקש אחריה , אף כי לא במרץ
רב . חוסר אוניו של הנער בחיפוש יקירתו
מנוגד למרצו ולפתיחותו לקשרים
חדשים שבינו לבינה , עם אחרות . הסיפור
נמשך ללא פתרון ומסתיים כשם
שהתחיל . התעלומה נשארת בעינה .
זוהי אלגוריה לחיים המודרניים שבהם
התלישות היא עיקר ואדם לאדם –
כזר.” (מעריב)

… יש לי אישה בתל אביב . היא מין
פרח רב שנתי , עם ריח ויופי . היא כמו
שמים , כמו עשב מלא טל . היא הפתעה .
היא יכולה להגיד לי פתאום “אבישי בוא
נרקוד בגשם.” “אבישי
בוא נברח.” ואני מרגיש איך היא לוקחת
אותי לאיבוד .

חשבתי שאני נורא מבוגר , מעליה , אבל
פתאום תפסתי את הראש שלה והתחלתי
לשאול את עצמי אם אני באמת
הגבר שהיא צריכה . הבנתי שהיא אדם
מסוכן , עם ראש מפחיד . עם מאבקים ,
עם מלחמות בתוך הנשמה . היא החברה
הכי טובה שיש לי בעולם , הידיד הכי
טוב שלי , אבל אני לא יכול להיות
הבעל שלה . ואני פוחד בשבילה .

קטע זה לקוח מספרו השני של יגאל
גלאי סתיו 1969 היה גשום אשר ראה
אור בהוצאת תמוז בחודש יולי 1976 .

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)