ככה זה קרה

“אמרתי לו : תגיד לי את האמת , והוא אמר : איזה אמת ?
ושירטט בחיפזון משהו בפנקס שלו והראה לי , רכבת ארוכה –
ארוכה עם עננת עשן שחור עבה , והוא מציץ מן החלון ומנופף
לשלום במטפחת שלו . – “יריתי לו בין העיניים” .

ככה זה קרה , וכך גם נפתח הרומאן הקצר הזה : האקדח שהיה
מונח כל השנים במגירה יורה כבר בעמוד הראשון . לגיבורת
הסיפור נותר רק לשבת על הספסל בגינה הציבורית ולנסות לספר
לעצמה איך קרה שירתה בבעלה . היא מתחילה מן היום
הראשון , מן הרגע שבו נפגשו .

ככה זה קרה , השני ב”רומאנים הקצרים” (“romanzi brevi”)
שכתבה נטליה גינצבורג (1946) , הוא מן היצירות הגדולות של
ספרות המאה העשרים . במשפטים פשוטים , שהיא עצמה שאפה
ש”ייראו כמו סטירה” , ובפרטים גאוניים , נפרש כאן סיפורה של
האשה שהתחתנה כדי ש”תמיד נהיה יחד , ובכל שעה אדע איפה
הוא” – אבל לא ידעה איזה שמות לתת לדברים שהיא מרגישה ,
לכל מה שעובר עליה .

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)