מישהו לרוץ איתו

‘מישהו לרוץ אתו’ הוא סיפור מתח , וחיפוש , ואהבה .
אסף , נער ביישן וגמלוני בן שש-עשרה , נעקר משגרת-יומו כשהוא נשלח
למשימה חסרת-סיכוי : לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט
ברחובות ירושלים – והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר .
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו , כמו בפאזל , סיפור
מופלא השואב אותו לתוכו – סיפורה של תמר , נערה בודדה וסוערת , שנלכדה
בסבך של עולם אפל ומסוכן , ונאבקת בו באומץ . תמר היא הגיבורה הגואלת של
‘עלילת ההצלה’ שבספר . תוכניתה נועזת , כמעט מטורפת , ולאסף הנדהם והמוקסם
אין ברירה אלא להילכד איתה בסיפור שלה , לרוץ איתה עוד לפני שהכל ברור לו
ולפני שהוא פוגש אותה ממש .

לשניהם יהיו אלה ימים של מסע אל גבולות ההעזה , הנדיבות וההקרבה ; מסע
של התבגרות מואצת . הסיפור , שמתחיל כסיפור לבני נעורים , הולך ומתבגר
מפרק לפרק (ופרקי תמר מלכתחילה ‘מבוגרים’ יותר מאלה של אסף בן-גילה) .
השניים יחצו ‘גבול’ ביחד , ויגיעו לגילוי עצמי וגילוי האהבה .

קוראים שונים , או קריאות מגוונות , יוכלו ללכת שבי אחרי ה’רומנסה’ המודרנית
הזאת , הריאלסטית והמבריקה , של גרוסמן . אפשר לקרוא בספר למען העלילה
המפתיעה בתהפוכותיה ; אפשר להתרגש מהעיצוב החם והחכם של תהליכי הנפש
של הדמויות , השונות כל-כך זו מזו ועם זאת מוצאות בתוכן את “החלק של הלגו
בנפש” שמחבר אדם לאחר ; ומי שמבקש לעקוב אחר גילגולי הגיבור ה’גרוסמני’
בין ספריו גם ימצא עניין רב ב’תיקון’ שעוברים כאן הגיבורים החסומים מן
העבר , החל מ’רץ’ – ביכולת שניתנת להם לפרוץ את המעגל , לתת את עצמם
לאחרים , להשמיע בחוץ את הקול הפנימי , הנבדל והטהור אף שמתפלשים אתו
במחילות הפנימיות הכי אפלות .

כשמגיעים לסוף הספר אי אפשר לא לשים לב לגלגול שעבר כאן אשכול
המעשיות על הנסיכה השקועה בשינה עזה , ועל גואלה האירוטי ,סיפור התשתית
הזה , של המיפנה בחיי המתבגרים ומשבר העקירה מעולם הילדות ומיסגרותיו ,
התפרק ונבנה-מחדש אחרת בורסיה המודרנית שלו . אפשר לגלות כאן את הדי
הפרטים המטאפוריים האופייניים למעשיית ההתבגרות הזאת : המגדל , המבצר
או הטירה החסומים , האי הנעלם בלב ים , סבך השיחים הקוצניים , היער , המערה ,
הבריכה או הבאר שהנסיכה משוקעת בהם , מעגל-האש הלא-עביר , הסם שהישקו
אותה תחליפי-ההורים המאיימים , בעל-החיים המוליך את הנווד-הנסיך ליעדו ,
המבחנים שעליו לעבור בדרכו להבקיע את הסבך , המפתח , התיבה בה מופקד
האוצר , מחלפות השיער הנגזזות , וכו’ .

אבל הסיפור הזה מתחלק כאן אחרת בין הדמויות , והוא נבנה מחדש בהסטות ,
בחילופי זהויות , ובחילופי מינים (שחוזרים שוב-ושוב בספר , כמעט לגבי כל
דמות) . ‘הנסיכה’ היא זו שגואלת באומץ (המאבקים של אסף הם רק הד רך) ;
‘הנסיך’ (אסף) הוא זה שרדום ; אבל המסומם בפועל אינו אסף , אלא מי שרוצים
להצילו ; דווקא בהורים כמו הוטל ה”כישוף שרוקן אותם מעצמם , רק קליפת
הוריה נשארה” ; ומן המגדל , שהזמן בתוכו ניקרש , פורצת דווקא תחליף-האם ,
לאחר שבאה הדקירה שנקבה את קרום המלים שהיו חייה עד אז ; וכו’ . המעקב
אחרי האמירה החדשה של הספר יצטרך לקחת בחשבון את העירבוב-מחדש
העמוק שהוא עושה בתפקידים התרבותיים המסורתיים .
ועדיין לא אמרתי דבר על העיקר : הגילוי מחדש של עונג הקריאה .

מאת : דויד גרוסמן
שנה : 2000
הוצאה : הקיבוץ המאוחד
סדרה :
עמודים : 341

מחיר : 49.99 (כולל משלוח)