נוכחים נפקדים

“בכל כוח הריאות . כפות הידיים בזוויות הפה : עאאאסם !
מן ההרים סביב חוזר אלי ההד . עצי האורן נדים לי . המכונית , בפה פעור לרווחה ,
מעלה סילון של אד סמיך : עסאם…
אמר שיחכה בתשע מתחת לעץ החרוב . אולי טעיתי בשעה . אולי טעיתי בחרוב .
בהוראות שקיבלתי בטלפון נאמר שביער יש דרך אל הכפר . וכבר כמעט שעה אני
סובב ותועה כאן , ואי-שם בלב היער יש כפר שאיננו , ובכפר אנשים שאני הולך
לבקרם משום שהם אינם . ואל הכפר הנעלם מוליכות דרכים הרבה , והפז’ו שלי ,
שכבר איננו עול-דרכים , מיטלטל ונזרק מבור למהמורה , מכף לקלע .
חייבת להיות דרך אחרת (…) לא ייתכן שזאת הדרך המוליכה אל הכפר . כי אם
חיים שם אנשים , ואפילו הם אנשים שאינם , חייבת להיות דרך אחת נסבלת שבה
ילכו ויבואו .
פתאום – קול קורא לי . מי קורא ? מהיכן ? האם זה עסאם ? קשה לדעת . ההדים
מתגלגלים מכל עבר . מישהו שמע את שוועתי והוא קורא אלי . ואולי לא אלי ? אני
צועק שוב , מחכה שוב , עד שיימוגו ההדים . והאיש משמיע אלי קול . אבל שיחה של
ממש לא תיתכן בקונכיית היער הזו . המלים נבללות זו בזו , אפילו אינני יודע מניין
הן מגיעות… הד הרים כהרים . שוב אני קורא , מנסה להעביר דרך השם הקצר ,
עאסם , גם את הבקשה שיבואו לחלץ אותי , גם את הזעם על המבוך והתעיה ,
ומהרהר , בין צעקה להד , שאפילו בארץ כה קטנה כישראל , די שתניח כף רגל מחוץ
למסלול המוכר לך , וכבר אתה נשאב לתוך האבסורד .
האיש האחר ממשיך לקרוא אליי . כבר התחלתי להנות קצת מן המישחק . אולי גם
הוא . יחד אנחנו לומדים להפריד את המידע מן התהודה . לי יש הזדמנות לשמוע
כיצד (…) מתנגשים ומתכתשים ההדים הנפוכים שלנו הרחק כל-כך מאיתנו . כמעט
באותו רגע שנינו מבינים שעל-מנת לשמוע את הזולת ולהצליח בניסיון העדין הזה
של קירוב העמדות עלינו להמעיט ולקצר מאוד בצעקותינו : אז , לפתע , מצטרפים
אלינו קולות נוספים , אולי פועלי-יער . הם רואים את שנינו , אבל בעצמם אינם
נראים . מתווכים בינינו , מכוונים אותנו זה אל זה… על כורכי נזכרתי באגדות
ששמעתי על אנשי הכפר הזה : שהם מופיעים פתאום בתוך בית שהיה ביתם ;
שלפעמים אתה פותח לתומך את דלת הבית , והם יושבים שם , על המיפתן , ובראותם
אותך הם קמים לאיטם , ומתרחקים .

חמש שנים לאחר ‘הזמן הצהוב’ , יוצא דויד גרוסמן לעשרות פגישות מחוץ ‘למסלול
המוכר’ – הפעם עם הערבים בישראל , שבגבולות הקו-הירוק . זהו ספר על אנשים
שישנם וכאילו אינם ; על מה שעושים השכנים בעל-כורחם , כארבעה מיליון יהודים ,
וכתשע-מאות אלף ערבים , כדי שלא לשהות יחד , ממש ; ספר על המבוך והתעייה , על
מה שעוּות והודחק למעלה מארבעים שנה . במציאות שבה כל צד שומע בעיקר את
הד עצמו מנסה גרוסמן להפריד מידע מן התהודה .

מאת : דויד גרוסמן
שנה : אפריל 1992 (הדפסה שניה)
הוצאה : הקיבוץ המאוחד
סדרה :
עמודים : 250

מחיר : 49.99 (כולל משלוח)