תל אביב יפו – עיר חולות וים

אמן ועירו , עיר וציירה 

ידועים התולדות האמנות לא מעט אמנים שהזדהו עם עיר מולדתם או עיר מושבם
זהות גמורה כמעט (הדוגמה המובהקת העולה בדעתי עם כתיבת שורות אלה היא
מראות וונציה שצייר אנטוניו קאנאלטו) , אבל אין כמדומני שום מקרה של אמן
שצמח עם העיר עצמה – ואולי מוטב לומר שהעיר צמחה עמו או ששניהם צמחו
זה עם זו – כמו נחום גוטמן ותל-אביב . אין , כנראה , שום אמן אחר בעולם שזכה
להכיר עיר למן בתיה הראשונים שהוקמו בתוך חולות זהב חשופים ועד היותה
לכרך בן מאות אלפי תושבים ובו בתים רמים ונישאים , גנים פורחים , תיאוטרונים ,
אוניברסיטה , מוסדות תרבות ומסחר וחיי מעשה תוססים .

“האדם” , אומר שאול טשרניחובסקי בשירו , “אינו אלא תבנית נוף עירו” . ועל
משקל זה נוכל לומר על נחום גוטמן כי האמן אינו אלא תבנית נוף עירו .

כל קורותיו של נחום גוטמן כמו הועידוהו מלכתחילה , מראשית בריאתו , להיות
קורה זהב נשמתה וזהב חולותיה של העיר העברית הראשונה בימי טהרתה
הבתולית . למעשה , נחום גוטמן נולד בחוץ-לארץ , בעיר טלנשט שבבסרביה , אבל
ברוח מותר כמדומה לומר שנולד בתל-אביב ושמא מוטב לומר – נולד בתל-אביב
עם לידתה של תל-אביב . אביו היה הסופר והמורה המובהק שמחה אלטר
בן-ציון גוטמן , הנודע בחתימתו ש. בן ציון ובן ארבע הגיע הילד נחום עם הוריו
לאודסה אל המרכז הרוחני העברי הגדול שבעיר זו , אשר לבו ומרכזו היה משוררנו
חיים נחמן ביאליק , שותפו של ש. בן ציון בהקמת חדר מתוקן ומפעלים ספרותיים
רבים . בן שבע היה כשעלה עם אביו לארץ , ליפו , ובן י”א כשנמנה ש. בן ציון עם
ראשוני היוזמים והמקימים של פרבר-הגנים החדש , תל-אביב . כאן , כמדומה ,
מתחילה הביוגרפיה הרוחנית-הנפשית של נחום גוטמן . כאן נחרצים בנפש הנער
הרכה לובן-החולות ותכלתם העמוקה של השמים הצחים , אודם האבטיחים
והעלווה הירוקה של האילנות , הכרכובים המעוטרים של הבתים הלבנים , התריסים
הירוקים והסורגים המצוייצים , החמורים והגמלים , התרבושים הזקופים והשפמים
התורכיים הסמורים . כל אלה יכולים להיות לא יותר מאביזרים קישוטיים-
פולקלוריים או נושאי מתקתקות נוסטאלגית (וכך הם היו – אם נודה על האמת –
במקצת מן העבודות של שנות השלושים שנתכנו “עבודות בצלאל”) , אלמלי היו
מעורבים כאן טביעת העין , חוש המידה , טוב הטעם ועומק הנפש של האמן ,
המתיכים חומרים אלה לבדים משכרים בצבעיהם התוססים , נושאי חסד האור
והתום .

ההיסטוריה נרשמת בדרך כלל בתעודות , אבל יש בהיסטוריה מרכיב שהתעודות
אינן יכולות לקלטו ולשמרו ורק עין-האמן ויד-האמן יכולות לו . זכתה תל-אביב – יפו
ואת ימי הבראשית שלה ליוו סופרים ואמנים אדירי-קומה שתיעדו את רוח
המעשים . בין אלה , שמור מקום של כבוד ויקר לנחום גוטמן . מה שעשה ש”י עגנון
ב”תמול שלשום” שלו , עשה גוטמן בציוריו וברישומיו , בפסיפסיו ובסיפוריו ,
בפסליו ובאיוריו , שכולם מאהיבים עלינו את תל-אביב עירנו ואת ראשיתה ,
ראשוניותה וראשוניה .

שלמה להט , ראש עיריית תל-אביב – יפו

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)