בואי הרוח

מי אתה , ילד ? שאל .
עולה חדש , עניתי . כך לימדו אותי לענות לכל שואל . אנחנו עולים חדשים , אני
נכד של חכם שְוֵיכָּה , ממצרים .
כולנו עולים , השיב לי פרקש במהירות , עולים חדשים , עולים ותיקים , גם הארץ
הזאת ותיקה וחדשה .

בּוֹאִי הָרוּחַ הוא ספרו הרביעי של חיים סבתו , וגם הפעם נָכונה לקוראים הפתעה :
הילד אשר זה עתה עלה ממצרים מוצא את עצמו בין האזבסטונים של שכונת
בית-מזמיל , הלוא היא קריית-יובל שבירושלים , ונקשר אל מי שרחוק ממנו כרְחוק
מזרח ממערב : משה פרקש , עולה חדש ותיק יותר , מהונגריה . פרקש מאמץ אל ליבו
את הילד . ומכאן נפרשׂ לנגד עינינו סיפורה של משפחה יהודית על ארבעה דורותיה ,
מן העיירה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית המתפוררת , דרך שתי מלחמות עולם , אל
עליבותה ותפארתה של המעברה בקצווי ירושלים , ואל העולם המתחדש של הלימוד .

את הסיפור המרתק הזה אנחנו שומעים לסירוגין , כפי שהוא עולה מזכרונם של הילד
המצרי , הוא המספר המבוגר , והמבוגר ההונגרי , הוא הילד שעלה מן השריפה הגדולה
ועכשיו עסוק בהתחדשות ובתחייה . שלושה פקדונות נותן פרקש בידי חברו הילד ,
ושלושתם נשמרים וחוזרים . ועל סידור התפילה המיוחד – הפיקדון האחרון – אומר
פרקש: “אבא עבר עם הסידור מלחמה אחת נוראה , ואני עברתי איתו מלחמה נוראה
ממנה” . וכאשר גם הפיקדון הזה חוזר לידיים הראויות לו , תם המעגל שהתחיל , כביכול ,
בתמימות: “שיכְּנו אותנו יחד בבית-מזמיל” .

ספרו הראשון של סבתו , אמת מארץ תצמח , הוא סיפור יהודי חלבּ שבסוריה . ספרו
השני , רב-המכר תיאום כוונות , זכה בפרס ספיר (2000) ובפרס יצחק שדה (2002) .
ספרו השלישי , כעפעפי שחר , היה ועודנו רב-מכר .

חיים סבתו עלה ארצה מקהיר בצעירותו . הוא גדל ולמד בירושלים . היה ממקימי ישיבת ההסדר
במעלה האדומים , שבה הוא מלמד עד היום .

מאת : חיים סבתו
שנה : 2008
הוצאה : ספרי עליית הגג , ידיעות אחרונות , ספרי חמד
סדרה :
עמודים : 162

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)