ימיו ולילותיו של הדודה אווה

בבית קטן , בירושלים של שנות החמישים , גר ילד יתום מאם עם אביו
ועם משפחה נוספת , והילד מתנהל בעולם כגלמוד המבקש אהבה בכל אשר
יפנה . אל בני הבית הזה , שכל אחד מהם נושא עמו שק של כאב , מצטרפת בלילה
גשום אחד גברת שפניה חבולים ומבטה מבועת , ובלבה פקעת של סודות .

עוד באותו לילה מתברר שמתחת לאיפור ולשמלה מסתתר גבר במנוסה .
“הדודה אווה” , כך קורה לו הילד היתום ונפשו נקשרת בעבותות של אהבה
אל הזר המוזר הזה , שמסתגר רוב הימים בחדרו , מתפרנס בכתיבת רומנים
רומנטיים ושותה בצמא את דיווחיו של הילד על סרטי האהבה שהוא רואה
בקולנוע . על העבר – הדודה אווה אינו מדבר לעולם .

היחסים העדינים הנרקמים בין הילד לבין הדודה אווה , הכמהים כל
כך לנפש קרובה , אינם מחזיקים מעמד זמן רב . בני הבית חושדים במניעיו של
הדודה אווה , וכשירושלים כולה , על קדרות בנייניה ויושביה , נזעקת לאור
מעשים מחרידים שאירעו בה , הטבעת הולכת ומתהדקת לא רק סביב הדודה
אווה , אלה גם – ובעיקר – סביב עולמו של הילד , שנדרש להתמודד עם שאלות
הרות גורל על טיבן של נאמנות , קרבה ואהבה .

והסוד של הדודה אווה ? רק בסופה של העלילה הגועשת ורבת-השיאים
הזאת הוא מתגלה . והגילוי הזה משאיר את הקורא תוהה בסוגיות מהותיות
כגון מורכבותן של רגשות , תפקידה של אמנות , והיכולת לחיות חיים של
משמעות .

אמנון דנקנר מגיש לנו רומן שהוא כולו שיר הלל וקינת כאב לתקווה
הנצחית לאהבה . ביד בוטחת וסוערת הוא מצייר את ירושלים של פעם , על כל
יופייה ונוקשותה , ובורא גיבורים נדירים במורכבותם . דנקנר מפליא בכתיבה
שכולה שצף-קצף סוער , ויחד עם זאת – מלאת עדינות , הומור ורגישות , ובעיקר
יראת כבוד , חמלה ואהבה לנבכי הנפש האנושית .

“רומן מצויין , ססגוני ומסוגנן , הכובש את הלב בסערה ונוגע במעמקיו ממש” – צרויה שלו .

“ספר מרהיב וכובש . אתם תתאהבו בדודה אווה – דמות עצומה , מיוחדת , צבעונית ,
מכמירת-לב וחכמה , מצוירת ביד של גאונות מהפנטת” – רון לשם .

“ספר עצום , כביר . ספר הבא ומתיישב בין ‘זכרון דברים’ ל’החיים כמשל’ , והם
מצמצמים את עצמם ונותנים לו מקום של כבוד” – שמואל הספרי .

מאת : אמנון דנקנר
שנה : 2008
הוצאה : אחוזת בית
סדרה :
עמודים : 560

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)