הטרילוגיה

הטרילוגיה של בקט ( ‘מולוי’ , ‘מאלון מת’ , ‘אלושם’ ) – שלושה רומאנים שצמחו
זה מתוך זה בשנים 1951-1947 , ושה”גיבור” של כל אחד מהם “חיבר” את
קודמו – נחשבת היום לאחת הפסגות של ספרות המאה ה-20 . שבמהלכה
גולש בקט מכתיבה מודרניסטית ג’ויסיאנית לכתיבה פוסט-מודרניסטית .

בחדרה של אמו , שאליו הגיע משותק בשתי רגליו , כותב מולוי מדי יום עמודים
אחדים המספרים את תלאותיו המופלאות בדרכו אל עיר מגוריה . מוראן , סוכן
חשאי , נשלח לאתר את מולוי . בסופו של דבר , את עצמו רודף מוראן ברודפו אחר
מולוי , ובתוך עצמו הוא מוצא אותו . משימתם האמיתית של השניים – הכתיבה –
מתחילה כאשר מסעם נכשל . מולוי לא מצא את אמו ; מוראן לא מצא את
מולוי .

מאלון , רתוק למיטתו בחוסר-אונים גמור , אינו גומר לחיות , אינו גומר למות . הוא
ממתין למותו , ובה בשעה מנסה לעכב אותו באמצעות סיפורים ודמויות רחוקים ,
אך ככל שהוא מתקדם מסתבר כי הביוגרפיות שהוא בודה אינן אלא בבואות
והכפלות של עצמו . מאלון , המגניב את עצמו לתוך חייהן של דמויותיו נוכח באי-
היכולת שלו לומר ‘אני’ ובה בשעה באי-יכולתו שלא לדבר על עצמו . הוא ,
המשותק , המעניק את סגולת הנדודים לגיבוריו , יודע שדפי המחברת שלו הם בחייו ,
ושתנועות העיפרון המתקצר והולך הן מסעותיו .

אלושם משלים את המעגל : אין לו שם , אין לו גוף , אין לו זהות . הוא “כדור
גדול מדַבּרר” . הדיבור הוא תכונתו הכמעט-יחידה . הוא ינסה לזַכּות את עצמו
בזהות באמצעות שתי דמויות , שני שמות , אך ניסיון ההתגלמות נידון לכישלון ,
הנובע בין השאר מן הצורך לוודא את ישותך על סמך עדותו של אחר , שיאמר לך
מי אתה , בלשון שאינה שלך , שאתה מטיל ספק במהימנותה . הסיפורים , הגיבורים
והנופים נעלמים , האיברים מתנוונים , נשארים רק ארבעת קירות הגולגולת והקול
המהדהד ביניהם , כתמצית הפנים והחוץ .

ה’אני’ הוא צופה הצופה בעצמו , ומהותו החמקמקה היא זרם מתמיד של
מחשבות ותצפיות על עצמו – מקהלה של צופים , או מספרי-סיפורים , שתיכף
הופכים בעצמם לנצפים , לדמויות בזרימה של היפרדות-התלכדות .

עשרים שנה אחרי שתירגמה לראשונה את ‘מולוי’ ובעקבותיו את האחרים , שבה
הלית ישורון – עכשיו כבר לאחר שני כרכים של פרוסט – ותירגמה מחדש את
הטרילוגיה .

מאת : סמואל בקט
שנה : 1997
הוצאה : הקיבוץ המאוחד
סדרה :
עמודים : 361

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)