חום אפרפר

מתוך גילוי מקור שמה יוצאת רות פרדו-ירון למסע חקר
שירי של האישי , המשפחתי והכלל אנושי : גם מזג אויר
סגרירי יוכל אם נרצה/ להקרא “פרדואי”. אבל/ אל לי
בחפזי , כי שמי בהגדרה/ הוא צבע לא מוגדר : מן חום-/
אפרפר, מעין אפור שחומי . – (PARDO שקופית צבע, 6)

הפואטי בשירתה אינו היסחפות רגשית בלתי מבוקרת אלא
התבוננות מורכבת להפליא באירוע השירי , הנבחון בראייה
מחמירה המנפה ממנו כל מקרי וסתמי . התוצאה היא שיר
משוכלל , מוצפן , תובע פענוח .

המוזיקה הכאיבה/ ממילא היה סתיו/ בשני, בשלישי, ואולי
ברביעי/ לבסוף הוא יופיע/ The man I love/ ועכשיו,/
מהו קצה גבול/ סבולת החבל?/ מה המשקע/ הבוצי שבספל? – (בית-קפה, 26)

שיריה עשויים מרבצים עשירים של שפה וזיכרון , מלוטשים
כמו מחצב רב עורקים וגוונים . האירופי , התל אביבי ,
המסורתי , העכשווי , נוגעים בגעגוע , ומפיקים קול פוליפוני
חם , עמוק . “חום אפרפר” שאין לטעות בו . – עמוס לויתן

מאת : רות פרדו-ירון
שנה : 2009
הוצאה : עתון 99
סדרה :
עמודים : 92

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)