נגמרה לי המלחמה , היא חסרה לי כל כך

ספרו של אנתוני לויד , נגמרה לי המלחמה , היא חסרה לי כל כך , כבש לעצמו מקום
של כבוד בין ספרי זיכרונות המלחמה של המאה העשרים . לויד מתאר את הזוועות
מקפיאות הדם של המלחמה לצד הריגוש המלהיב של הקרב , ומביא את סיפוריהם
של חיים וחלומות שאבדו לנצח בשל סכסוך עקוב מדם , שכמותו לא ראתה אירופה
מאז מלחמת העולם השנייה .
כנצר למשפחה של אנשי צבא מהוללים , התחנך לויד על סיפורי הקרבות של אבותיו
שהקסימו אותו כבר מילדותו . לאחר קריירה קצרה ולא מספקת בצבא הבריטי , הוא
יצא בשנת 1993 לשדות הקטל של בוסניה , ושהה שם שלוש שנים . בתוך המולת
הקרבות לחיים ולמוות שניטשו בין הסרבים , הקרואטים והבוסנים המוסלמים , וכשהוא
מונע על ידי מאבקו בהתמכרות להרואין וביצרו האובדני , גילה לויד את ייעודו . הוא
פתח בקריירה עיתונאית והחל לדווח לעולם על זוועות המלחמה בבוסניה , כשהוא
צובר מוניטין ופרסים בינלאומיים .
תיאוריו עוכרי השלווה של לויד מציגים את פניהם הנעלים ביותר והשפלים ביותר
של האנושות , כפי שאלה השתקפו בטרגדיות האפלות שהתרחשו מדי יום בכפרים
ובערים של בוסניה .
בישירות חסרת פשרות מציג לויד את האכזריות שבמלחמה ואת כוח הפיתוי המבעית
שלה . נגמרה לי המלחמה , היא חסרה לי כל כך הוא עדות מרגשת וסוחפת , ואין
פלא אפוא שזמן קצר כל כך לאחר כתיבתו נוהגים להזכירו בנשימה אחת עם היצירות
הקלאסיות של ספרות זיכרונות המלחמה .

“… ספר זה תופס מקום מכובד לצד ג’ורג’ אורוול , ג’יימס קמרון וניקולס טומלין .
זוהי עיתונות מלחמה בשיאה…” – מרטין בל , ה”טיימס” .

“מאז שכתב מייקל הר את ‘שדרים’ לא נכתב ספר משכנע כמו זה על אלימות
המלחמה והפיתוי שבה…” – פטר בומונט , “אובזרוור” .

לפני שנסע לבוסניה , שירת אנתוני לויד כקצין בצבא הבריטי , והשתתף בפעולות
צבאיות בצפון אירלנד ובמלחמת המפרץ . במסגרת תפקידו כשליח מיוחד של עיתון
ה”טיימס” הלונדוני , הוא סיקר מספר סכסוכים צבאיים נוספים , וביניהם צ’צ’ניה ,
סיירה-לאון , קוסובו , ולאחרונה גם אפגניסטן .

מאת : אנתוני לויד
שנה : 2002
הוצאה : פרדס
סדרה :
עמודים : 271

מחיר : 49.99 (כולל משלוח)