המנהרה
“המחנות במזרח הם בערך כמו פה , רק שהעבודה שם … מאוד
מאוד קשה – כמעט עבודת פרך” – כך מביעים היהודים הכלואים
במחנה וסטרבורק שבהולנד את חרדתם נוכח המשלוחים התוכפים
והולכים של הרכבות העמוסות לאושוויץ .
המנהרה הוא סיפורה של חבורת בני נוער , העוברים את תקופת
צמיחתם והתבגרותם , עם כל הסערות והקשיים והלבטים הכרוכים
בה , במחנה וסטרבורק בשנים 1941 – 1944 . כמאה אלף יהודים
שולחו להשמדה באותן שנים דרך מחנה זה . בתקופה הראשונה
יהודים בעלי נתינות זרה , ובעיקר תושבי המחנה הותיקים , לא
נכללו ברשימת המשולחים , וכך נוצרה בווסטרבורק מציאות
כפולה : מצד אחד חייתה במחנה אוכלוסיה “קבועה” , בתנאים
טובים יחסית , ומצד שני הובאו אליו מדי שבוע המוני יהודים ,
שהו בו כמה ימים , או שבועות , ושולחו ברכבות מזרחה . סיפורם
של בני החבורה , חניכי תנועת נוער דתית ציונית , שפעלה במחנה
תחת מסווה , מובע מבעד לתודעתה של אחת מהם , יעל , ובאמצעות
סיפור מסגרת המתרחש במהלך יום אחד – 25 בינואר 1944 –
כאשר יעל המיותמת , שכל חבריה האהובים שולחו לאושוויץ ,
משוטטת בשבילי המחנה ונזכרת במה שעבר עליה ועליהם עד
אותו יום גורלי .
הסיפור נקרא כאגדה . בצל הרכבות היוצאות לאושוויץ מנהלים
בני הנוער חיים תוססים , עסוקים בלימודים ובפעילות חברתית
ענפה , מתאהבים , רוקמים חלומות ומתלבטים – כמו גם הוריהם
– בדילמות מוסריות , כגון השאלה האם מותר לאדם להציל את
עצמו ממשלוח לאושוויץ ביודעו שאחר יישלח תחתיו , ולהיפך ,
האם מותר לאדם לסכן את עצמו ולהצתרף אל אהוביו הנשלחים
מזרחה , אף כי הוא עצמו לא נכלל ברשימה .
אבל זוהי , כמובן , אגדת חורבן , ושיאה הוא בסיפור הליכתה
הלילית של יעל “בדרך הביתה” , הליכה אל גורלה , המעלה בזיכרון
סיפורי הליכה אחרים במקורותינו . אפשר לקרוא את הסיפור
הזה כאגדת גבורה והקרבה , אך אפשר גם לגלות בו נימה אירונית ,
הנובעת מן התהום הרובצת בין מה שהיהודים במחנה סיפרו
לעצמם על אודות אושוויץ לבין מה שאושוויץ היתה , כידוע
לקורא .
כך או כך , זה ספר שאי-אפשר להניחו מהיד עד שמסיימים את
קריאתו .
רחל הולנדר עלתה לארץ מהולנד בנערותה . למדה באוניברסיטה
העברית בירושלים ועשתה תואר שני בפילוסופיה . תרגמה
לעברית את ספרו של ברוך שפינוזה , מאמר קצר על אלוהים ,
האדם ואושרו , והספר ראה אור בהוצאת “מגנס” .
ספרה הראשון , החלום והיום , שראה אור בהוצאת “הקיבוץ
המאוחד” , נבחר על ידי משרד החינוך והתרבות במפעל “הספר
הטוב” וזכה בשבחי הביקורת : “…כוחו של הרומן הוא היריעה
האנושית כל-כך , הנוגעת ללב , המרגשת לעתים עד דמעות”
(אהוד בן-עזר) . ויש שראו בספר “פריצת דרך משמעותית
בספרות הזיכרונית על תקופת השואה” (חיים נגיד) .
המנהרה הוא ספרה השני , והוא זכה בפרס קרן ירושלים של
עיריית ירושלים .
מחיר : 39.99 (כולל משלוח)