על העיוורון

מכונית נתקעת לפני רמזון שהתחלף לירוק . הנהג צועק משהו . מסתבר שהתעוור
פתאום . אין זה עיוורון שחור . הוא רואה הכל לבן , כאילו נפל לתוך ים של חלב .
מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה . כשאשתו חוזרת , היא לוקחת אותו לרופא-
עיניים , אבל עליהם לנסוע במונית , כי המתנדב טוב-הלב גנב את מכוניתם . בחדר-
ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו , ילד פוזל , צעירה במשקפיים
כהים …

בזה אחר זה נדבקים בחושך הלבן כל האנשים שנפגשו עם העיוור הראשון ,
ומדבקים אנשים אחרים . המגפה הלבנה מתפשטת . כל מי שעיוור נעץ בו את
“מבטו” הופך לנשא , שמתעוור עד מהרה . השלטונות כולאים את העיוורים
והנשאים באגפים נפרדים של בית משוגעים ישן , מבודדים לחלוטין . רק אדם
אחד רואה שם – מחוסן באופן מוזר בפני המחלה : אשתו של רופא-העיניים ,
שהעמידה פנים שהיא עיוורת , כדי שתוכל להצטרף אל בעלה .

מי שמנסה לפרוץ מן ההסגר נורה . המשך הזמן מגיעים גלי עיוורים נוספים .
המזון לא מספיק , התנאים הסינטריים מזוויעים , יש הרוגים , פצועים , צחנה . כנופיית
בריונים עיוורים , עם אקדח , תובעת לעצמה זכויות יתר : את המזון ואת הנשים .

כשגם החיילים השומרים על בית-המשוגעים מתעוורים , פורצת החוצה קבוצה
של שישה עיוורים – כמו בציורו המפורסם של ברויגל – שכולם היו בחדר-
ההמתנה של הרופא כשהגיע לשם העיוור הראשון . מוליכה אותם הפיקחת
היחידה , אשת הרופא . מסתבר להם לזוועתם שבחוץ כולם עיוורים , אין ממשלה ,
אין אספקת מזון , אין מים , אין חשמל – תוהו-ובוהו מוחלט . במסכת הרפתקאות
עליהם לבנות דרכי חיים חדשות מהתחלה .

“על העיוורון” הוא הרומאן הנועז ביותר עד כה של סאראמאגו , חתן פרס נובל
לספרות וגדול סופרי אירופה היום . זהו העלילתי והמותח שבספריו , והוא נקרא
בנשימה עצורה עד לסיום המפתיע . ההומור המפורסם של סאראמאגו , והחריפות
השנונה , אינם נוטשים אותו כאן , בלב הזוועה והאכזריות , והם הופכים להומור
שחור , ושמא לבן .

מסתבר שהרגשות שחיינו איתם , והמוסר , צמחו רק משום שהיו לנו עיניים .
נפשו של אדם נראית דרך עיניו . עכשיו הכל עובר הזרה , שום דבר אינו מובן
מאליו עוד . ועם כל הבוטות , זהו ספרו האנושי ביותר של סאראמאגו , ספר על
האחווה האנושית , שיש ללמוד אותה בזהירות מחדש , בהדרכת אישה אחת
שרואה , כי האנושיות אולי תלויה לא רק במבט , אלא גם במבט נשי .

אם יש ספרים שהקורא יוצא מהם אדם אחר ממה שהיה בתחילת הקריאה –
“על העיוורון” הוא אחד מהם . הספר אינו משל או אליגוריה , אבל הוא עשוי
להאיר מצבי חיים רבים כל-כך . כי אולי אנחנו עיוורים שרואים , עיוורים שגם
כשהם רואים הם לא רואים , כי שכחו לראות , להתבונן .

מאת : ז’וזה סאראמאגו
שנה : 2002
הוצאה : הקיבוץ המאוחד , ספרי סימן טוב
סדרה :
עמודים : 259

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)