מנגד

“אני שמחה על מה שהיה ועל מה שהייתי ומה שקלטתי , כמו קרביה
של מצלמה שנשמר בה סרט דהוי שריחו מתפוגג ואין אליו ערגה ,
אבל נעים לרפד בו את התאים המתנוונים… אני מכילה את הבדידות
בטקסים קטנים ביני לביני , במיני פינוקים שמסתיימים בספר שירה
מדי לילה – שירי חשיכה שאינם מרגיעים אלא מכשפים ומצמיחים
כנפיים גם כשהכאב גדול מהאושר.”

הטקסט האישי הזה הוא פיסת תחרה מופלאה ויפהפייה , עשויה ביד
אומן , זיכרונות ומחשבות של דמות ציבורית ושל אדם פרטי ביותר .
מבטה החד והאמיץ של יעל דיין מופנה אל המרחב הציבורי ואל
חיי הנפש שלה , אל ההווה וגם אל העבר . בעשור השמיני לחייה , עם
תום הקדנציה הציבורית שלה , היא עומדת על הגדה שמנגד – כמי
שפרקים רבים מסיפור חייו כבר התרחשו .

יעל דיין כותבת על החיים ועל המוות , על אהבה ותשוקה , על עלומים זוהרים
וזִקנה , על שאיפות וכישלונות . היא נזכרת באביה ; בימיו האחרונים של
דב , בעלה ; באחיה , אסי ; מסכמת פרקי חיים מול אמהּ , ילדיה ונכדיה
הווה ועבר , גוף ראשון וגוף שני , האישי והציבורי , גורל ובחירה – הכול
מתערבבים זה בזה , וזולגים אל מחוץ להגדרות סגורות וכובלות .

“בלשון מדוייקת , עשירה וישרה משוטטת יעל דיין על פני הביוגרפיה
הדרמטית שלה באומץ ובכנות שובות לב” – א. ב. יהושע .

“יש בו [בספר] המון אהבת חיים וצימאון בלתי נרווה לחיים … והוא
כולו כתוב ברוח אמיצה ובהירה” – עמוס עוז .

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)