תרה

תרה , הרומן של צרויה שלו , מתחיל לאחר השבר : אלה מילר , ארכיאולוגית בת
36 , הנשואה לאמנון , שאותו פגשה והעריצה כשהיה מנהל החפירה שבה השתתפה ,
מחליטה בפתאומיות לפרק את המשפחה שלה , למען פנטזיות על חופש
ואי-תלות . ההחלטה הזאת מטילה אותה למערבולת של אשמה וספקות , המתגברת דווקא
כאשר היא נקשרת לעודד , פסיכיאטר שגם משפחתו התפרקה , והשניים מנסים להקים ,
ביחד עם ילדיהם , בית חדש על חורבות בתיהם הקודמים .
את המערבולת הדרמטית הזאת בוחנת שלו , דרך עיניה של אלה (לעיתים גם מאחורי
גבה) , בהתבוננות שהויה וקפדנית , שבמהלכה מתגלות לנו תובנות מפתיעות , מדהימות
בנועזותן ובדקותן , על הארכיאולוגיה של הנפש .

אל הדרמה הגלויה בתרה , זו המתרחשת במישור המעשים , נוספת דרמה מקבילה ,
המתרחשת במישור הלשון . הדרמה הלשונית , שאיבריה הם דימויים , מטאפורות ומוטיבים
חוזרים , מרחיבה את גבולותיה של הדרמה הגלויה , ומעמיקה את התובנות וההארות
העולות ממנה .
כך קורה, למשל , כאשר אנו עוקבים אחר הקשרים הווירטואוזיים שיצרה הסופרת בין
הסיפור הארכיאולוגי , המיתולוגי-היסטורי , שאלה מנסה לבסס , לבין הסיפור הפרטי
שלה . מכאן , ההתפרצות הגעשית באי , תרה שפגעה אנושות בתרבות המינואית ואולי
אף בתרבות הפרעונית – מכות מצרים – אך בא בעת אפשרה את בניית מיתוס יציאת
מצרים , ומכאן , ההתפרצות הגעשית של אלה שהביאה לחורבן “הבית הראשון” שלה ,
אבל גם , אולי , לבנייתו של “הבית השני” .
ההקבלה המסועפת ששלו יוצרת בין העלילות האלה מחדדת את השאלות הגדולות
שהרומן עוסק בהן : עד כמה אנחנו באמת אחראים להכרעות שלנו ? הם תא אנושי
חדש חייב לקום על חורבותיו של תא אנושי קודם ? ואולי , האושר שלנו אינו תלוי כלל
בזולת , אלא ביכולת שלנו לקבל אחריות על גורלנו .

הדרך שבה בוחנת שלו את מוסד המשפחה בתרה , השלישי בטרילוגיית חיי המשפחה
שלה (קדמו לו חיי אהבה ובעל ואישה) מעניקה גובה ועומק חדשים לקורפוס הספרותי
הנכבד שבמרכזו נשים . את אלה מילר אפשר להציב , לעניות דעתי , לצידן של דמויות
הנשים המופתיות בסיפורת ובדרמה הריאליסטית האירופית .

ספריה האחרונים של צרויה שלו , חיי אהבה ובעל ואישה , תורגמו ליותר מעשרים
שפות , זכו לפרסים בינלאומיים ולהצלחה גדולה בארץ ובחו”ל . (יגאל שוורץ)

מאת : צרויה שלו
שנה : 2005
הוצאה : קשת
סדרה :
עמודים : 464

מחיר : 39.99 (כולל משלוח)